הנשימה בתרגול היוגה זה מפתח. בזכות הנשימה אנחנו בחיים בגוף הגישמי שלנו- מספקים לגופנו חמצן.
לפי המסורת של היוגה, מאמינים שבאויר יש חלקיקי פראנה – אנרגיית חיים. אותה אנרגיה המזינה אותנו ואת כל היצורים החיים ביקום שלנו.
מה שמיוחד באנרגיית החיים זה שהיא נמצאת ממש בהכל, מהאויר שאנו נושמים ועד האוכל שאנחנו אוכלים.
האנרגיה הזאת היא שמספקת לנו, לתודעה שלנו ולגוף שלנו את היכולת להתקיים.
אנרגיה החיים עוברת בכל הגוף, בכל תא ותא בגופנו, מזינה אותנו וממלאת אותנו.
באחד השיעורים הראשונים שיצא לי להיות בהם, המורה אמרה לנו "תתמקדו בנשימה. תתבוננו בה"
לא הבנתי מה היא רוצה ממני. אני הרי פה, נושמת, מה הכוונה להתמקד בה? מה זה להתבונן בנשימה? היא קוראת כל הזמן, בלי השליטה שלי.
מעט לאחר מכן, כאשר תרגול היוגה נהיה למעניין יותר עבורי, תרגלתי באופן קבוע, באחד הימים פתאום הרגשתי את הנשימה שלי. הבנתי אותה, הבנתי מה היא עושה בגוף, הרגשתי אותה בכל גופי.. הצלחתי להתמקד בה.
נכנסתי למדיטציה.
פתאום הבנתי את המשמעות של לנשום. כמה שזה חשוב. כמה שהנשימה עוזרת לנו, להקשיב לגוף ולהיות נוכחים, כאן, ברגע הנוכחי.
זאת המטרה של היוגה, לעזור לתודעה שלנו להתרכז במה שחשוב באמת, לא לגלוש למחשבות וסרטים, להיות כאן, ברגע הזה. לתרגל עוד ועוד את התודעה להיות נוכחת.
בעזרת תרגול הנשימה (ויש כמה וכמה סגנונות..) והאסאנות הפיזיות, אנחנו נכנסים למצב שבו אנחנו מרוכזים ומרגישים את הגוף ואת מה שהוא עושה ברגע זה. זהו תרגול לתודעה – "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלה מכוח התמדתה" ככל שאנחנו נתרגל זאת יותר, עם הזמן נראה שיפור משמעותי, ביכולות המנטליים שלנו, יכולת להישאר מרוכזים לזמן רב יותר, ממוקדי מטרה, רגועים, ונינוחים וחיוניים.